גל המעצבים הצעירים השוטף את הביצה המקומית בשנים האחרונות, גורם, לי לפחות, להתרגשות המורכבת מגאווה פרובנציאלית נוסח כחול לבן ומהיוזמה שנוטלים המעצבים לקידום הענף שלהם. דוגמאות נוסח מתחם החשמל בו התארגנות ויוזמה של מעצבים בראשית דרכם, עם תושיה, רצון ואמונה אמיתית במכולתם יצרה מתחם תוסס, מעודכן ופעיל אינן שכיחות בקרבנו. הנטייה שלנו להכנס למנטרת מירמור פסימית גוברת על הרצון לצור, לחדש ולשנות. לעיתים האמונה כי הכוח של האחד לשנות תהליך או גישה, קוברת את מנת המוטיבציה שהייתה לו בשלב הפנטזיה והחלומות. אני חושבת שגן החשמל הוא הרבה יותר a dream come true מאשר המגדל הלבן בעיר הלבנה המתנוסס על השלט בפינת הרחובות אלנבי רוטשילד.

המודעות הצהובות שעטפו את האוטובוסים בגוש דן, שידרו משהו הרבה יותר מבטיח ממה שנראה בשטח. היה משהו מסוגנן ששילב שיק אופנתי עם קורטוב של אופנת רחוב עכשווית. נקודת זכות לאמון על הקונספט הפרסומי.
המיקום היה נכון והתאים לאווירה, אבל משהו באווירה עצמה במקום לא זרם, נדמה היה שהצליחו כמעט בכח לדחוס ביתנים לחלל, לא נראה שנעשתה חשיבה מעמיקה על תמהיל המעצבים, היו הרבה מדי בעלי סגנון דומה, קשה היה למצוא חידושים אמיתיים.

3 עלמות חן שהגיעו במיוחד מישובי השרון, אספו אותי מביתי וכשארבעתנו במוד של אקססוריז, רוח קנייה ובזבוזים שמנו פעמינו לבית כליף. את פנינו קיבל שומר שעצר אותנו בגופו ורטן עלינו בקול כמעט מאיים שהכניסה בתשלום. לא שאני מתנגדת לכניסות בתשלום, כמעט להיפך, לרוב אני מעודדת את הנדון ומחשיבה אותו כ"דמי רצינות", אך על אותם שלטים צהובים שפרסמו את השוק, לא היה זכר לכך. טוב, מילא... רוח האקססוריז והבזבוזים, נפגמה קלות, אך התגברנו על הטראומה והמשכנו פנימה.

השוק התפרס על 3 קומות וכלל מעצבים צעירים לצד וותיקים יותר. מעצבים רבים מבוטיק המעצבים בדיזינגוף, ניצלו את האירוע לבמת חשיפה נוספת, מעצבים וותיקים יותר דוגמת תיקי more הציגו קולקציות חורפיות ומעודכנות. שלושת המצחים של האירוע הם: עטרה דה לאנגגל ברש יוצר תכשיטים בהשראת ברגים וחלקי מתכת. העדינות והדיוק שמכניס גל לברגים הגסים היא בבחינת אמנות נדירה. לתכשיטים של ברש, נחשפתי לראשונה, בשוק המעצבים האחרון, שהתקיים בגני התערוכה והפעם הפגישה המחודשת בשוק האקססוריז, הולידה רכישה שווה במיוחד בדמות טבעת כסף בעלת שני שקעים בצורת ראש בורג, בהם שקועים בניצנוץ עדין שני זרקונים נשיים ומרגשים.
המנצחת השלישית היא billy המעצבת ויוצרת מנג'טים מחוייטים בנוסח תקופות רנסנסיות ויקטוריאניות עתיקות. המנג'טים בשילוב מלמלות, חפתים, חרוזים וכפתורים, הצבעוניות רכה ומשלבת בין זהב לפנינה, ירוקים רכים, לצד לבנים פרחוניים ועוד.. ועוד... . השפע עצום והרעיון עוד יותר. המנג'טים יכולים לעמוד בפני עצמם כשענדים אותם על פרק כף היד עם חולצה קצרה. אז הם מהווים צמיד מעוצב ולחלופין ישדרגו לאין היכר את סופה של כל חולצה ארוכה, ויקפיצו כל סריג כאשר יבצבצו תחת שרווליו. שהציגה תכשיטים ואביזרים סרוגים מגומי. העבודה מדוייקת ומהוקצעת.

הפריטים שהוצגו כללו: טבעות סרוגות, צעיפים עשירים ורכים, תיקים אופנתיים מלאי שיק, שרשראות ועוד... ועוד... החידוש, התעוזה והאומץ הנדרשים לצאת ולחשוף ליין כה שונה ומיוחד הם דימיוניים ועטרה התברכה בהם בנדיבות אין קץ. במים הקרובים, תעלה כאן הקולקציה של עטרה (יש מאוד למה לחכות).

לסיכום, למרות הביקורת הבונה, אני חושבת כי היוזמה ברוכה והסך הכל הכללי של הביקור בשוק האקססוריז, היה עבורי ועבור חברותיי, חוויה מהנה של צבע, עיצוב והתחדשות.